<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ללשכת פרהדרין — פירוש לשון פרהדרין כגון אגרדמין הממונה על השווקים ולשון יון הוא.
<b>הערוך ערך פרהדרין</b>
בית אבן — כבר פירשנו בערך אבן.
<b>הערוך ערך בית אבן</b>
ובית אבן היתה נקראת — ופירשו למה נקרא שמו לשכת בית אבן — לפי שכל מעשיה בכלי גללים ובכלי אבנים וכלי אדמה. ויש מפרשים כמו "משם רועה אבן ישראל" (בראשית מ"ט, כ"ד).
<b>הערוך ערך אבן מסמא</b>
<h2>דף ג.</h2>
פז"ר קש"ב — פ' — פייס, כדתנן (סוכה נ"ה:) בשמיני חוזרין לפייס כרגלים, ז' — זמן שהחיינו, ר' — רגל לחשוב אותו זיי"ן ימים לענין אבלות, כמפורש בפרק אחרון במשקין (מ"ק כ"ד:) אמר רבינא יום אחד לפני החג והחג ושמיני שלו הרי כאן כ"א לענין שלשים, ק' — קרבן בכל הימים פרים ובשמיני פר אחד, ש' — שיר בפני עצמו, ב' — ברכה בברכת המזון ותפלה.
<b>הערוך ערך פזר קשב</b>
<h2>דף ה.</h2>
ריבוי שבעה ומשיחה שבעה — פירוש ריבוי ז' — מה שלובש כה"ג ח' בגדים שבעה ימים, משיחת ז' — פירוש שמושחין אותו ז' ימים משמן המשחה ואח"כ הוא כה"ג.
<b>הערוך ערך רבגא</b>
<h2>דף ו.</h2>
אחר אחר — פירוש עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' עקיבא דלא מטמאה את בועלה אלא א"כ נמצאת נדה בספק באחר אחר שכבר עברו שני זמנים. כדי שתושיט ידה תחת הכר או תחת הכסת ותטול ותבדוק בו — זהו חד אחר, וכדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה — זהו אחר אחר, וכן מפורש בפרק ב' דנדה (י"ד:).
<b>הערוך ערך אחר אחר</b>
<h2>דף ו:</h2>
היכא דאיכא טומאה וטהרה בההוא בית אב — כדתניא בתוספתא תעניות בפרק שני, ד' משמרות עלו מן הגולה וכו' עד עמדו ראשי משמרות וקבעו עצמן בבתי אבות וכו' עד משמר שיש בו ז' בתי אבות כלומר ז' משפחות, כדכתיב "בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחד לאיתמר" (ד"ה-א' כ"ד, ו') כל בית אב מקריב יומו הקבועה לו. משמר שיש בו ח' מקריבים ו' בו' ימים וב' מקריבים יום אחד וכו', כבר פירשנו בע' אנשי משמר.
<b>הערוך ערך ביתגאבגא</b>
<h2>דף ח.</h2>
אין בין כה"ג ביוה"כ לכהן השורף את הפרה, אלא שזה פרישתו לטהרה — הכהן השורף את הפרה ואין אדם נוגע בו, וכה"ג ביוה"כ פרישתו לקדושה וכהנים הטהורים נוגעים בו.
<b>הערוך ערך ערבגה</b>
<h2>דף ח:</h2>
לשכת בליוטי היתה — פירוש חכמי העצה ול"י הוא.
<b>הערוך ערך בליוטי</b>
נחתומים לא חייבו אותן חכמים להפריש — תרגום אופה (בראשית מ', א') נחתומא.
<b>הערוך ערך נחתום</b>
<h2>דף ט.</h2>
מאי פרהדרין — פורסי — עיין בפרהדרין.
<b>הערוך ערך פרסגה</b>
<h2>דף ט:</h2>
בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים — פי'... המקדש.
<b>הערוך ערך בירה</b>
"אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף" (שה"ש ח', ט') פירוש אם עלו כולן היו כחומה ולא היו נמאסין, כדכתיב "הן אל כביר ולא ימאס" (איוב ל"ו, ה') והיו נבנין בטירת כסף והיתה רוח הקודש שורה בהן "ואם דלת היא" — כיון שעלו בדלי דלות — נסתלקה מהן רוח הקודש, ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז שהן ברז כלומר בת קול לבד. פירוש ססמגור — ארז (יש לו) מגור מן הסס שאין שולט הרקב בכל עץ כמו בארז.
<b>הערוך ערך ססמגור</b>
ר' אלעזר מרא דארעא דישראל — מפורש בס"פ כל היד פ"ב דנדה (כ':) אמאי קרו ליה מרא דארעא דישראל, דההיא איתתא דאיתית דמא לקמיה דר"א הוה יתיב ר' אסי קמיה, א"ל דם חימוד הוא וטהור. בתר דנפקא איטפל לה ר' אסי, אמרה ליה בעלי היה בדרך וחימדתיו, קרי עליה דר' אלעזר "סוד ה' ליריאיו" (תהלים כ"ה, י"ד).
<b>הערוך ערך אלעזר</b>
<h2>דף י.</h2>
"גומר" — זו גרממיא "מגוג" — זו גינתא — תרג' ירושלמי "בני יפת גומר ומגוג" (בראשית י', ב') ושם אפרכיותהון אפריקי וגרממיא. פ"א, גרמניא — "מבית תורגמה" (יחזקאל כ"ז, י"ד) תרג' ממדינת גרממיא.
<b>הערוך ערך גרממיא</b>
"מדי" — זו מקדוניא — וכן תרגום ירושלמי, בבראשית רבה פרשה ל"ח (לז) "יון" — מקדוניא.
<b>הערוך ערך מקדון</b>
"משך" (בראשית י', ב') — זה מוסיא — וכן תרג' ירושלמי משך ותירס.
<b>הערוך ערך מסיא</b>
<h2>דף יא.</h2>
מעשה בארטבון אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של ציפורי — פירוש ארטבון היו קורין אותו על שם עירו.
<b>הערוך ערך ארטבון</b>
קזדור, ס"א קסדור — ומפורש במקומו.
<b>הערוך ערך קזדר</b>
קסדור אחד — פירוש שליש ובלעז קשטלרו.
<b>הערוך ערך קסדור</b>
שהנשים נאותין בהן — פירוש לשון הנאה.
<b>הערוך ערך אתגב</b>
<h2>דף יא:</h2>
שער המדי — כך נקוד בפירוש ר"ח ז"ל, והיא כיפה שהיא בלשון יון קמרא, והוא שער המדי דפליגי ביה ר"מ ורבנן.
<b>הערוך ערך מדיגב</b>
מי שמיוחד ביתו לו — פירוש מי שאינו מכניס אורחין בתוך ביתו אלא ביתו מיוחד לו ולא לזולתו. פ"א, שאין משאיל כליו לאחרים נגעין באין בביתו.
<b>הערוך ערך בית</b>
<h2>דף יב.</h2>
אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למשבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה — פי' קנקני וגולפי חביות וכדים אחד הן, והם של חרס.
<b>הערוך ערך גלף א</b>
לובש שמונה ומהפך בצינורא — פירוש מהפך במזלג אברין של תמיד בשחר. תרגום "מזלגותיו" (שמות כ"ז, ג') צינורייתיה. ר"ח ז"ל פי' עצי נורא.
<b>הערוך ערך צנרגא</b>
<h2>דף יד.</h2>
ומטיב את הנרות — פירוש מכבד את הנר ומקנחה מכל פסולת שנשאר בה מן הלילה ומשים לשם הפתילה.
<b>הערוך ערך טבגא</b>
<h2>דף יד:</h2>
כמה יהו ויהא בהן כדי הזאה — כדי שיטבול ראשי גבעולין ויזה — פירוש כמו "הפשתה גבעול" (שמות ט', ל"א).
<b>הערוך ערך גבעול</b>
אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא — פירוש לא אמרה מפי חכם אלא סתם.
<b>הערוך ערך גמרגד</b>
<h2>דף טו.</h2>
עולה היא ואמר רחמנא עביד בה מעשה חטאת — פירוש כך מעשה ההזאות, כל הזאה הניתנת בחודו של קרן — כשתי הזויות היא חשובה, ודין העולה שתים בחודם של קרנות ונחשבות ד', והחטאת דינה ד' מתנות על ד' קרנות, לפיכך אח"כ נותן ב' שהן ב' במעשה חטאת, ואע"ג
שדם חטאת נזרק למעלה מחציו ודם העולה נזרק למטה מחציו של מזבח, כדתנן בפ"ג במדות (מ"א) חוט של
סקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים.
<b>הערוך ערך חטגח</b>
אחת למעלה ושבע למטה כמצליף. מאי כמצליף מחוי רב יהודה כמנגדנא —
פירוש המכה שמרים ידו ואינו מכה עד שיוריד. ירושלמי כמצליף — כמטבריר, פירוש שמטה ידו עד טיבורו.
<b>הערוך ערך מצליף</b>
לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף — כבר פי' בע' מצליף ובע' נגד ובע' צד. "יודע כמביא למעלה" (תהלים ע"ד, ה') תרג' יצליף בקורנוסא.
<b>הערוך ערך צלף</b>
מחוי רב יהודה כמנגדנא — פירש ר"ח ז"ל כמכה שמעלה ידו ומורידה וכל הכאה במקום אחד הוא. ואני קבלתי מרבי משה הדרשן מעיר נרבונא כך ואקשינן ולא מצינו דמים חציין למעלה וחציין למטה, והתנן הזה ממנו מדם הפר אחת למעלה
וז' למטה ושנינן כמצליף. מחוי רב יהודה כמנגדנא — וכך
הם שבע למטה שראש הרצועה מגיע תחלה למטה ואח"כ למעלה, כך זה שבע הזאות של מטה, מזה מלמטה ועולה למעלה, ואחד שלמעלה מזה מלמעלה למטה, וכולן במקום אחד הם.
<b>הערוך ערך נגד ב</b>
והא תנן הזה על טהרו של
מזבח ז' פעמים, מאי לאו אפלגיה דמזבח, כדאמרי אינשי
טהר טיהרא והוה פלגא דיומא — כלומר כמו שקוראין בני אדם חציו של יום טיהרא כך קורין לחציו של מזבח טיהרא. תרגום "והיית ממשש בצהרים" (דברים כ"ח, כ"ט). אמר רבה בר שילא לא, אגילויא דמזבח דכתיב "וכעצם השמים לטהר" (שמות כ"ד, י') — פירוש מקום נקי שנראה ונתגלה זהבו שאין שם עיכולי קטורת כשמים נקיים ואין בהם עבים.
<b>הערוך ערך טהרגב</b>
<h2>דף טו:</h2>
ארבע לשכות היו בבית המוקד
<b>כקיטוניות] פתוחות לטרקלין — "ויבא החדרה" (בראשית מ"ג, ל') תר"י ועל לקיטונא, וכן "בחדר משכבך" (שמות ז', כ"ח), "ומחדרים אימה" (דברים ל"ב, כ"ה). [הערוך ערך קטןגד</b>
ארבע לשכות היו בבית המוקד הקיטונות פתוחות לטרקלין — גמר' (ב"ב צ"ח:) מאי טרקלין — קובתא בי ורדי — פירש רבינו גרשם קובתא בי ורדי כעין שפורסין אהלים ועגול הוא מלמעלה כקובה ומוקף הוא מכל דפניו ופורסין שושנים לשם כדי שיהא ריחם נודף ושוכבים בתוכו שרים.
<b>הערוך ערך טרקלין</b>
ורמינהו — הא דתנן בראש מדות (פ"א, מ"ו) וראשי הפשפשין מבדילין בין קדש לחול ס"א פסיפסין — פירוש שהיו ראשי הקורות יוצאין מן הכתל עד אותו שהיה קודש והיה יודע איזה קודש ואיזה חול, כדי לאכול קדשים בקודש, פ"א ענין גמדים ובלעז מרולי.
<b>הערוך ערך פשפשגד</b>
<h2>דף טז.</h2>
לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים — פירוש כותל בין חומת הבית ובין החיל, והחיל כותל גבוה יותר מן הסורג.
<b>הערוך ערך סרגגג</b>
רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה — פירוש ורחבה חצי אמה.
<b>הערוך ערך שלחגו</b>
<h2>דף טז:</h2>
מן השלחנות לננסים ד' — פירוש עמודים קצרים.
<b>הערוך ערך ננס</b>
<h2>דף יז:</h2>
האי לשכה אקצויי מקציא — פירוש מוקצה היתה מקרנים ולא היתה במקצוע צפונית מערבית ולא במקצוע מערבית דרומית אלא באמצע רוח מערבית, מאן דאתי מצפון כיון שלא היה מוצאה בצפון מיחזיא ליה בדרום, ומאן דאתי מדרום כיון שלא [היה] מוצאה בדרום מיחזיא ליה בצפון, ומסתברא אע"פ שלא היתה בקרנים ממש ולא היתה בכיוון בחצי רוח מערב אלא יותר מקורבת למערבית דרומית, ממאי מדרמינן וכו', זה הפירוש קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נרבונא.
<b>הערוך ערך קץגו</b>
<h2>דף יח.</h2>
שתים בשכר הגפת דלתות — פירוש מלשון "יגיפו הדלתות" (נחמיה ז', ג'), "ונעל הדלת אחריה" (שמואל-ב' י"ג, י"ז) תרג' וגף דשא בתרהא.
<b>הערוך ערך גףגב</b>
אישי כהן גדול — פירוש אדוני, וכן במקרא "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" (מלכים-ב ב', י"ב).
<b>הערוך ערך איש</b>
תרקב — פירוש תרי וקב דהיינו ג' קבין והן חצי סאה.
<b>הערוך ערך תרקב</b>
אי בר אחתיך דיילא נהוי, חזי, בשוקא קמיה לא תחליף — פירוש הוא הממונה על המכס חזי קמיה לא תחליף שהוא יודע כל מה שעשית ויתפשך לדין.
<b>הערוך ערך דיילא</b>
<h2>דף יח:</h2>
השום והשחלים וחלגלגות — (מגילה י"ח.) מאי חלגלגות שמעוה לאמתיה דבי רבי דקאמרה לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחיניה, עד מתי אתה מפזר חלגלגותיך. פירוש בלשון ערבי אלפרפחין ובלעז פורקקלי.
<b>הערוך ערך חלגלגות</b>
"ויצא האחד אל השדה ללקט ארות" (מלכים-ב' ד', ל"ט) מאי אורות — זה גרגירא, ולמה נקרא שמה אורות — שמאירין את העינים — והוא גרגירא מצראה.
<b>הערוך ערך ארות</b>
המוצא גרגר בשוק — כבר פירשנו בע' ארות.
<b>הערוך ערך גרגל</b>
אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו — פירוש מי שיש לו פת אינו תאב למאכל כל כך, ומי שאין לו לעולם רעב.
<b>הערוך ערך פתגא</b>
הוליכוהו לעליית בית אבטינס — פירוש מוליכין אותו לבית אחד נקרא בית אבטינס שהיו ממונים על מעשה הקטורת כדי שילמדהו חפינה, וכן אמר תנא ללמדו חפינא.
<b>הערוך ערך אבטינס</b>
<h2>דף יט.</h2>
שבדרום שער הדלק.
<b>הערוך ערך דלק</b>
<h2>דף יט:</h2>
בם ולא בתפלה — פירש [בשאילתות] בקרית שמע
אתה קורא בקול רם, אבל לא בתפלה בקול [רם] אלא בלחש. בם יש לך רשות לדבר — ולפסוק מן התלמוד ולא בדברים אחרים. בם עשה קבע... אמר רבא המפסיק בשעה שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר "ודברת
בם" (דברים ו', ז') בם יש לך רשות להפסיק ולקרוא קרית שמע ולא בדברים אחרים. פ"א "ודברת בם" — בם ולא בתפלה, שבק"ש אתה יכול להפסיק בין פרשה לפרשה ולהחזיר שלום לכל אדם, דתנן (ברכות פ"ב, מ"א) בפ'
היה קורא ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. ירושלמי (ברכות פ"ב, ה"א) רב הונא בשם רב יוסף "ודברת בם" — מכאן שיש לך רשות לדבר בם, אבל בתפלה אי אתה יכול להפסיק בין פרשה לפרשה ולהחזיר שלום, דתנן בפ' אין עומדין (פ"ה, מ"א) אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. איכא דאמרי ולא בתפלה שלא יאריך בתפלה שחיי שעה היא לבטל התורה שהיא חיי עולם.
<b>הערוך ערך בם</b>
מכין לפניו באצבע צרדה גמרא אמר רב יהודה צרתה דדא, מאי היא — אגודל — תוספתא (פ"א) אי זו היא אצבע צרדא — זו אצבע גדולה של ימין. בילמדנו סוף בא אל פרעה (תנחומא סוף בא) ושעור רצועה של יד, אמר ר"ל עד אצבע צרדה, ומאי צרדה — אמצעית — פירוש היא אצבע הארוכה.
<b>הערוך ערך צרדה</b>
עמוד והפג אחת על הרצפה — ולמה נקרא שמה רצפה — שהיה עשוי קרקע עזרה מאבני שיש חשובים קטנים מגוונים הרבה והיו רצופין ונקראין כאחד.
<b>הערוך ערך רצף</b>
<h2>דף כ.</h2>
בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר, מאי קרות הגבר רב אמר קרא גברא, ר' שילא אמר קרא תרנגולא — "ויסעו מעציון גבר" (דברים ב', ח') תר"י ונטלו מכרך תרנגולא.
<b>הערוך ערך גברגב</b>
<h2>דף כ:</h2>
אבוב לחרי — זמר, לגרדאי ולא קבלוה — פירוש כמו משל הוא אבוב שהיה לשרים גדולים — זמר, לאנשים פעוטים אינו ערב להן ולא מחזירין עליו. "כנור ועוגב" (בראשית ד', כ"א) תרגום בבלי וירושלמי כינרא ואבובא. "כחלילים יהמה" (ירמיה מ"ח, ל"ו) תרגומו כזמר אבובין דוי.
<b>הערוך ערך אבוב</b>
איתגרת ליה — פוץ עמריה — פירש פעם אחת נשכר עני בן טובים אצל בעל הבית שלא היה מכירו, נתן לו צמר לנפצו ונעצב הנשכר שהגיע לזו הפחיתה, והרגיש בעל הבית וא"ל הניחהו, והשיב לו מאחר שנשכר הנח לנפץ הצמר.
<b>הערוך ערך פץגא</b>
גביני כרוז מה היה אומר — עמדו כהנים לעבודתכם ולויים לדוכנכם וישראל למעמדכם והיה קולו נשמע לג' פרסאות — פירש שם אדם שהיה מכריז בשחר.
<b>הערוך ערך גביני כרוז</b>
והאי חרגא לא שמיה, והיינו דאמר נבוכדנצר "וכל דיירי ארעא כלא חשיבין" (דניאל ד', ל"ב) — פירוש מה שמתנסר מן הרקיע שנראה בחמה.
<b>הערוך ערך חרגא</b>
<h2>דף כא.</h2>
ג' קולן הולך מסוף העולם ועד סופו וכו' עד וי"א אף רדיא — פירוש זה דומה לרדיא דתעניות בס"ג דפ' סדר תעניות האלו (כ"ה:) ושם מפורש דדמי לעגלא תולתא, והיינו "קול התור נשמע בארצינו" (שה"ש ב', י"ב) ופירוש תור היינו עגל שהוא עיגלא תולתא בן ג' שנים.
<b>הערוך ערך רד ח</b>
צר לי המקום שאלין בירושלים — פירוש לא אמר אדם אין לי מקום ללון בירושלים שהמקום צר.
<b>הערוך ערך לןגא</b>
<h2>דף כב.</h2>
רצין ועולין בכבש — בירושלמי בעירובין בפ' חלון (פ"ז, ה"ב) גובה המזבח עשרה אמות וכבושו שלשים ושתים אמות וכל תל המתלקט עשרה טפחים מתוך חמש אמות הן שליש. בסיפרא (ויקרא פרק ו' פרשה ה') "על ירך המזבח צפונה לפני ה"' (ויקרא א', י"א) שהירך בצפון וכו' עד הא למדנו שהכבש בדרום.
<b>הערוך ערך כבש</b>
בזמן שהן שנים שווין, הממונה אומר להן הצביעו, תנא הוציאו אצבעותיכם למנין — ירושלמי (יומא פ"ב, ה"א) מהו הצביעו — הוציאו אצבעותיכם, וכך היה הדבר מקיפין הכהנים ועומדים כמין כוליאר והגדול אומר נחשוב ס' או ע' היה אומר חשבון יותר משהיו הכהנים והממונה בא ואח"כ נוטל מצנפת מראשו של אחד מהן ויודעין שממנו פייס מתחיל, והממונה לא היה יודע החשבון עדיין. ואחר שנטל המצנפת מודיעין לו החשבון והוא אומר להן הוציאו אצבעותיכם ומונה והולך כל האצבעות, אבל לא הגופין שאסור למנות את ישראל, ובמקום שמשלים את החשבון הוא הזוכה.
<b>הערוך ערך צבע ב</b>
ארבע פייסות היו שם — "גורלך תפיל בתוכינו" (משלי א', י"ד) תרג' פייסך ארמא בינתינן.
<b>הערוך ערך פסגב</b>
<h2>דף כב:</h2>
"ויפקדם בבזק" (שמואל-א' י"א, ח') מאי משמע דהאי בזק לישנא דמבזק הוא ודלמא שמא דמתא הוא... כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור — מיד מתעשר, דמעיקרא כתיב "בבזק" ולבסוף כתיב "בטלאים" — פירוש לישנא דמבדר, כלומר אבנים שמשליך אדם. ובפסיקתא דכי תשא ובילמדנו בפ' כי תשא "ויפקדם בבזק" (תנחומא), כד אינון מסכינין באילין בזקיא, כד אינון עתירין באילין אמריא, ומפורש בהגדה (שם) מהו בזק — אבן נטל מכל אחד ואחד מהן ובאבנים מנאן, שמנה האבנים. "כצרור אבן במרגמה" (משלי כ"ו, ח') תרג' הך ביזקא דכיפא בקילעא.
<b>הערוך ערך בזק</b>
כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה — פירוש ענין חולי.
<b>הערוך ערך חלגט</b>
מעשה דאוריה ודהסתה — פירוש כשמנה את ישראל דכתיב "ויסת את דוד בהם" (שמואל-ב' כ"ד, א').
<b>הערוך ערך סת</b>
חזא רב נחמן סיוטא בחלמיה — פירוש פחד.
<b>הערוך ערך סייט</b>
נעניתי לך שאול בן קיש מלך ישראל — בפ' מציאת האשה בגמ' המשיא את בתו (כתובות ס"ז:) נעניתי לך קום אכול, אלו ב' ענינים שייכי לאהדדי.
<b>הערוך ערך עןגג</b>
<h2>דף כג.</h2>
ויחידים מוציאין שתים — פירוש — רבנן, כדתנן בתענית (י'.) התחילו היחידים מתענין, אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה, ואמרינן מאן יחידין א"ר הונא רבנן. ומה שאמרו כאן — בבריא, כאן — בחולה — חולים היינו רבנן דגרסינן בנדרים בר"ג דפ' הנודר מן המבושל (נדרים מ"ט.) רבא אמר מאן חולים — רבנן, רבא לטעמיה דאמר כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי, כי האי תנא קצירי — קצירי ממש, מריעי — רבנן. ויש ששונים יהירים — כדאמרינן (סוכה ל"ז.) מעשה ביהירי ירושלים. ופירוש אנשים בעלי גאות, אינו טוב להן לעשות כמעשה שעושין אחרים שגנאי הוא להן.
<b>הערוך ערך יחיד</b>
ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע... מאי פקיע אמר רב יהודה מדוורתא והיא מטרקא — והיא כמין חבל מפתיל תלוי במקל כגון הרצועה שבי"ד מכין בה, ופירוש הממונה בפקיע הממונה להכות בזה הפקיע. אמר אביי... הא דתנן בפ"ה בשקלים (מ"א) בן בבי ממונה על הפקיע... מאי פקיע — נגדא.
<b>הערוך ערך פקעגג</b>
מאי פקיעה — מדוורתא — היא הרצועה שמשגת האדם.
<b>הערוך ערך דרגג</b>
מטרקא קטירא דטייעי דפסיק רישיה — פי' פקיע מדוורתא והיא מטרקא והיא כמין חבל מפתיל תלוי במקל כגון הרצועה שמכין בית דין בה ופירשנו בע' דר.
<b>הערוך ערך מטרקא</b>
בא אביו של תינוק ומצאו שהוא מפרפר — "בהתחננו אלינו" (בראשית מ"ב, כ"א) תר"י מפרפר קדמינן פי' מתעגל בעפר.
<b>הערוך ערך פרפרגא</b>
אמר להן הרי הוא כפרתכם.
<b>הערוך ערך כפרגו</b>
<h2>דף כד.</h2>
שחקים — פירוש בלאי בגדי פשתן.
<b>הערוך ערך שחק</b>
<h2>דף כה.</h2>
לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה — פירוש פלטין גדולה ובלעז בסיליקא.
<b>הערוך ערך בסיליקי</b>
הכהנים מקיפין ועומדין כמין כוכליאר — תכשיט שמתעגל על ראשה.
<b>הערוך ערך ככליאר</b>
מי מדשן — מן "ודשנו את המזבח" (במדבר ד', י"ג).
<b>הערוך ערך דשןגא</b>
העוקץ
והרגל — פירוש העוקץ הוא העצה, כדכתיב "לעומת העצה" (ויקרא ג', ט').
<b>הערוך ערך עקץ א</b>
החזה והגרה — פירוש ממקום שחותך הראש עד הצלעות נקרא גרה והוא כנגד החזה, והוא אבר אחד שמוליך אדם אחד.
<b>הערוך ערך גרה</b>
הסלת והחביתין והיין — פירוש כה"ג מקריב בכל
יום עשירית האפה במחבת מחציתה בבקר ומחציתה בערב, דכתיב "זה קרבן אהרן ובניו" (ויקרא ו', י"ג).
<b>הערוך ערך חבת</b>
<h2>דף כו.</h2>
פייס השלישי חדשים לקטרת בואו והפיסו — פי' בגמרא תנא מעולם לא שנה אדם בה — לפיכך נקראו חדשים.
<b>הערוך ערך חדש</b>
<h2>דף כו:</h2>
שני גיזרי עצים... לרבות את העצים פירוש גיזרי עצים חתיכות עצים שהיה מנהגם בכל יום עורכין המערכה
ואח"כ נכנסין שני כהנים בשני גיזרי עצים ומשימין אותן על המערכה, דאמר הכתוב "וערכו עצים על האש" (ויקרא א', ז').
<b>הערוך ערך גזרגב</b>
<h2>דף כח.</h2>
הרואה אומר בורקי — פירוש בורקי שהאיר השחר ענין ברקים ורעמים. וי"א ענין "פטדה וברקת" (שמות כ"ח, י"ז).
<b>הערוך ערך בקר ב</b>
כל המיסך את רגליו טעון טבילה, וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים — מן "ויבא שאול להסך את רגליו" (שמואל-א' כ"ד, ד'), פירוש יציאת הגדולים הוא ובעלי מקרא פירשו שפיכה יציקה וניעור.
<b>הערוך ערך סךגב</b>
<h2>דף כח:</h2>
אי הכי נגהא ליה — פירוש הרבה נתאחר לעשות התמיד כשהעם יוצאין למלאכה, ופרקינן לשכור פועלים קאמרינן — דהינו קודם היום.
<b>הערוך ערך נגהגב</b>
צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי — פירוש תפלת האבות כולן, ולא הזכיר אברהם אלא מפני שהוא עיקר וכתיב "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כ"ד, ס"ג), משעה שיכנס השמש במערב ובאותה העת מתחילין הכותלים שבמזרח להשחיר, וזו השיחה תפלת הצהרים כדת המסורה לו מאביו. ניקום ונגמור — כלומר אברהם קיים המצות ועדיין לא ניתנה התורה, ואין לנו ללמוד אלא ממנהג הנביאים כגון דניאל וכיוצא בו מפני שנהגו בהלכה למשה מסיני.
<b>הערוך ערך שחרגא</b>
דילמא כתלי בית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דמכווני — פירוש בירושלמי בפ' כיצד מעברין (עירובין פ"ה, ה"א) אמר ר' יוסי מי שאינו יודע לכוין הרוחות — יראה (מקום)
<b>ממקום] שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת בא' בתקופת טבת אלו פני מזרח. עד כמה יגעו הנביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצומצמת בו [באחד] בתקופת טבת (ובתקופת) [ובאחד בתקופת] תמוז. ז' שמות נקראו לו שער סור — ששם הטמאים פורשין הה"ד "סורו טמא [קראו למו]" (איכה ד', ט"ו), שער היסוד — ששם היו מיסדים ההלכה, שער החרסית — שהוא מכוון כנגד זריחת החמה, כדכתיב "האומר לחרס ולא יזרח" (איוב ט', ז'), שער האיתון — שמשמש כניסה ויציאה, שער התוווך — שהוא ממוצע בין שני שערים, שער החדש — ששם חידשו הסופרים הלכה, שער העליון — שהוא למעלה מן העזרה. [הערוך ערך כווןגא</b>
שאני אברהם דאסטגנינות גדולה היתה בלבו — פירוש חכמת המזלות היתה לו והיה יודע לכוין השעות. אי נמי זקן ויושב בישיבה היה, דאמר מר מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהן — כלומר זקנים ויושבים בישיבה ושכינה ביניהן. ויש ספרים שכתוב בהן אצטגניני.
<b>הערוך ערך אסטגנין</b>
תימור של חמה מפצע לכאן ולכאן — פירוש מפצע כמו מפצל.
<b>הערוך ערך פצעגב</b>
יומא דעיבא — כוליה שמשא — פירוש הואיל וביום המעונן שהשמש מפציע לכאן ולכאן ויכול לשטוח עורות ממקום שלא זרח השמש למקום שזורחת ומתייבשין.
<b>הערוך ערך עבגא</b>
זיהא דשמשא קשי משמשא — פירוש חמימות השמש אחרי שסר ועבר השמש מאותו מקום, וסימנך דנא דחלא — כלומר אחר שתריק החומץ ממנו ריחו חזק יותר מן החומץ עצמו.
<b>הערוך ערך זהגא</b>
שברירי דשמשא קשי משמשא — פירוש שמש הנכנס מן החור וכיוצא בו.
<b>הערוך ערך שברר</b>
<h2>דף כט.</h2>
שילהי קייטא — עיין בע' שגר.
<b>הערוך ערך שלהי</b>
שילהי קייטא קשי מקייטא, וסימנך תנורא שגירא — "ובערו והשיקו בנשק" (יחזקאל ל"ט, ט') תרג' ויהון שגרין ומסתוברין, פירוש שלהי קייטא, אחרית הקייץ כלומר העולם כולו חם ואם תוסיף עכשיו מעט חמות — שורף.
<b>הערוך ערך שגר</b>
אשתא דסיתוא קשה מדקיטא, וסמנך תנורא קרירא — פי' החמות של סתיו אלולי שהוא חזקה לא היה מתגברת על הקרירה שיש בעולם כמו התנור הצונן אלולי שהבעירוהו בעצים הרבה ואש חזקה אינו מתחמם.
<b>הערוך ערך אשגא</b>
מיגמר מעתיקא קשי מחדתא, וסימניך טינא בר טינא — "רפש וטיט" (ישעיה נ"ז, כ') תרגומו סין וטין. "יגאלהו חשך וצלמות" (איוב ג', ה') תר"י יטנוניה.
<b>הערוך ערך טןגב</b>
מה אילה זו קרניה מפוצלות לכאן ולכאן — כך שחר מפצע לכאן ולכאן — פי' מפצע כמו מפצל.
<b>הערוך ערך פצעגב</b>
<h2>דף כט:</h2>
נעשה כמי שסדרו הקוף — מין חיה פירוש בלעז שימיא.
<b>הערוך ערך קףגיד</b>
<h2>דף ל.</h2>
והטפיח מחזר על האורחין — והוא נטל בל' חכמים והוא דלי.
<b>הערוך ערך טפיח</b>
<h2>דף ל:</h2>
ודקארי לה מאי קארי לה — ענין קושיא, פירש גאון מאי איריא דקא ארי לה לשון עירוב, כדאמרינן בטבו"י (פ"ג, מ"א) ונשאר מעורה, ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה והרבה בלשון ארמי מחליפין א' בע' כלומר מידי מערבא.
<b>הערוך ערך ארגג ערגג</b>
<h2>דף לא:</h2>
שערי דבית המקדש כיון דשישא נינהו — כמו "רצפת בהט ושש" (אסתר א', ו').
<b>הערוך ערך ששגא</b>
קרצו ומירק אחר שחיטה. גמרא מאי קרצו אמר עולא לישנא דקטלא, כדכתיב "קרץ מצפון בא בא" (ירמיה מ"ו, כ').
<b>הערוך ערך קרץ א</b>
קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו. למה לי למרק — מצוה למרק — פירוש מצוה להשלים בשחיטה מיעוט סימנים שנשארו שלא ישאר כלום.
<b>הערוך ערך מרקגא</b>
אם היה כ"ג זקן או אסתניס — מחמין לו חמין — פירוש אדם שיש לו נפש רעה ואינה מקבלת כל דבר לראות דבר מאוס קורין לו אסתניס.
<b>הערוך ערך אסתניס</b>
מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן — הסירי את יינך מעליך" (שמואל-א' א', י"ד) תרג' הלא תפיגי ית חמרך מיניך. "וריחו לא נמר" (ירמיה מ"ח, י"א) תרג' וריחיה לא פג.
<b>הערוך ערך פגגא</b>
<h2>דף לג.</h2>
אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא — פירוש לא אמרה מפי חכם אלא סתם.
<b>הערוך ערך גמרגד</b>
<h2>דף לג:</h2>
עבורי דדרעא — אסור — פירוש להעביר תפילין שביד בכליין קודם תפילין של ראש אסור, למה — כי כשיבא להוציאן יעלו בידו תפילין של ראש ואסור להניחן קודם תפילין של יד, כמפורש בס"ג דפ' הקומץ רבה (מנחות ל"ו.) תניא כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ של ראש, וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ של יד, ומפרש שם מ"ט "והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו', ח') כל זמן שבין עיניך יהו שתים, הלכך חולץ בתחלה של ראש כמצוותה ומניח בכיס של תפילין למטה, ואח"כ חולץ של יד ומניח בכיס למעלה, וכשבא ללבוש לוקח תפילה של זרוע שהן למעלה ומניחה לאלתר ואינו עובר על המצות, ואח"כ נוטל הטוטפת שהיא למטה בכיס ומקיים כל זמן שבין עיניך יהו שתים.
<b>הערוך ערך עברגב</b>
<h2>דף לד:</h2>
תניא ר' יהודה אומר עששיות של ברזל היו מחמין מערב יוה"כ — פירוש חתיכה גדולה של ברזל או של זהב כדכתיב "ברזל עשות" (יחזקאל כ"ז, י"ט) ומתרגמינן ערקין דפרזלא.
<b>הערוך ערך עשת</b>
בשחר היה לבוש פילוסין של י"ב מנה — פירוש פילוסין והנדויין שניהם מלבוש בלשון יון.
<b>הערוך ערך פלסגה</b>
ובין הערבים הנדוין של ת"ת זוז — פירוש לשון מלבוש בל"י.
<b>הערוך ערך הנדוי</b>
<h2>דף לה.</h2>
הביאוהו לבית הפרוה. גמרא מאי פרוה אמר רב יוסף
פרוה — מגושא — פירוש פרוה שם אדם מגושי, ויש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקודש
עד שיראה עבודת כה"ג ביוה"כ והרגישו הכהנים באותה חפירה שבאותו מקום וחפרו ומצאוהו ואותה הלשכה קרויה על שמו.
<b>הערוך ערך פרוה</b>
<h2>דף לה:</h2>
אמר אביי כי חמרא במזגא — "משקה מלך מצרים" (בראשית מ', א') תרג' ירושלמי רב מזוגיא דמלכא, "ושתו ביין מסכתי" (משלי ט', ה') ואשתו בחמרא דמזגית.
<b>הערוך ערך מזג</b>
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה משתכר בטרפעיקא — בפ' אע"פ (כתובות ס"ד.) מאי טרפעיקין אמר רב ששת אסתירא. וכמה אסתירא — פלגא דזוזא.
<b>הערוך ערך טרפעיק</b>
<h2>דף לו.</h2>
אבל מבית החליפות ולפנים — פירוש ואותן כלפי
דרום נקרא בית החליפות ששם מצניעין סכיניהן והכל
מודים שדרום הוא ופסול לגבי שחיטת חטאת.
<b>הערוך ערך בית חלף</b>
<h2>דף לו:</h2>
וחכמים אומרים חטאתי עויתי פשעתי — וכן הלכה.
<b>הערוך ערך חטגז</b>
<h2>דף לז.</h2>
סגן מימינו וראש בית אב משמאלו — ירושלמי (יומא
פ"ג, ה"ח) חמשה דברים היה סגן משמש, אחד — הסגן מימינו, ב' — הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך,
ג' — בתמיד אחז הסגן בימינו והעלהו, ד' — הניף הסגן בסודרים, ה' — לא היה מתמנה בכהונה גדולה עד שהוא נעשה סגן, "ואת כהני המשנה" דיאשיהו (מלכים-ב' כ"ג, ד') תרגומו סגן כהניא.
<b>הערוך ערך סגן</b>
ובה שני גורלות של אשכרע היו ועשאן בן גמלא של זהב — "תדהר ותאשור" (ישעיה מ"א, י"ט) תרג' מורנין ואשכרעין. פי' בל"ע בקס ובל' לעז בושו והוא פוקסינון עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום אלא בינוני.
<b>הערוך ערך אשכרע</b>
בן קטין עשה י"ב דד לכיור — פי' כמין דדי אשה שמשם יוצאין המים ורוחצים ידיהם.
<b>הערוך ערך דדגד</b>
אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה. גמר' מאי מוכני אמר רבא גלגלא דהוו משקיעין ביה — פירוש מוכני — גלגל הוא וכו'.
<b>הערוך ערך מכנה</b>
מולבז המלך עשה כל ידות הכלים — (פירוש)
<b>בירוש'] מולבז המלך בל', מונבז תנא בנ'. [הערוך ערך מלבז</b>
הלני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל — פירוש נר כדמתרגמינן "אחפש את ירושלים בנרות" (צפניה א', י"ב) אפקד בלושין ויבלשון כמה דבלשין בנברשתא. י"א מנורת זהב כדכתיב "לקבל נברשתא" (דניאל ה', ה').
<b>הערוך ערך נברש</b>
דמצדד אצדודי — פירוש לא ילך תלמיד בצד רבו שהוא כנגדו ממש שהעושה כן הרי זה בור גם המהלך אחרי רבו גס רוח, אלא דמצדד אצדודי מקצתו כנגדו ומקצתו לאחריו.
<b>הערוך ערך צדד</b>
<h2>דף לז:</h2>
אוגני כלים — ויש ששונין הוגני — פירוש כמו אזנים יש לכלי, אלא שהאוזן יוצא מגוף הכלי, והאוגן הוא דבר שאין מן הכלי אלא מסובב עליו, ויצא פירושו מן "מחולות" (שמות ל"ב, י"ט) דמתרגמינן חינגין. ויש הרבה דברים הפוכין והוא גג הכלי שהאזנים קבועין בו.
<b>הערוך ערך אגןגא</b>
בקתתא דנרגי וחציני — פירוש יד הסכין ויד נרגא וחצינא ומגלא נקרא קתא.
<b>הערוך ערך קת</b>
בקתתא דנגרי וחציני — "חרש ברזל מעצד" (ישעיה מ"ד, י"ג) תרג' נפחא מברזלא חצינא, וכן תרג' "מעשה ידי חרש במעצד" (ירמיה י', ג') עובד ידי נגר בחצינא.
<b>הערוך ערך חצןגב</b>
בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאות ממנו — "ופועלו לניצוץ" (ישעיה א', ל"א) כמו גץ.
<b>הערוך ערך נצוץ</b>
<h2>דף לח.</h2>
מה כתיב בטבלא אם שכב ואם לא שכב, הכא במאי עסקינן בסירוגין — פירוש כותב מקצת מן הפסוק ומשייר מקצת.
<b>הערוך ערך סרגגא</b>
עמד נחשול שבים לטובעו, נטלו אחד מהן והטילו לים — "ויהי סער גדול בים" (יונה א', ד') והוה נחשול רבה בימא.
<b>הערוך ערך נחשול</b>
בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב — פירוש בין ה' אצבעות היה נוטל ד' קולמוסין והיה כותב השם בבת אחת שאסור לספר משעה שמתחיל השם עד שגומרו.
<b>הערוך ערך בן קמצר</b>
לא היו יודעין להעלות עשן כמותן שהללו מתמר ועולה כמקל, והללו מפצע לכאן ולכאן — פירוש מפצע כמו מפצל.
<b>הערוך ערך פצעגב</b>
"כל פעל ה' למענהו" (משלי ט"ז, ד') — פי' פעל ה' ונתן חכמה לזה יותר מזה, למענהו כדי שלא תהא המלאכה אלא במי שהוא חפץ, פי' זה של ר"ח ז"ל.
<b>הערוך ערך פעלגא</b>
מעלה עשן ראיתי כנגדי — פירוש הסם שנותנין בקטרת ומעלה עשנה כמקל שאינה מפצעת לכאן ולכאן.
<b>הערוך ערך עשןגא</b>
<h2>דף לח:</h2>
ומניח אצבעו בין הנימין — ושלשה פירושים לנומי — אלו חוטין, ונומי שעל רגלו כמין יבלת, ונומי שבנהר — עקרא דנהרא, ואית אמרי ערקא דנהרא.
<b>הערוך ערך נםגג</b>
עד שיהיו אחיו נזקרין בבת ראש לאחוריהן — פי' נפלו לאחור.
<b>הערוך ערך זקר</b>
צדיק — מעצמו — פי' כשנזכר צדיק מתברך הוא בעצמו כדכתיב "זכר צדיק לברכה" (משלי י', ז'), כשנזכר רשע אחד מתקללין כל הרשעים שנאמר "ושם רשעים ירקב" (שם).
<b>הערוך ערך צדקגא</b>
<h2>דף לט.</h2>
טרף בקלפי — פירוש ערבבם.
<b>הערוך ערך טרףגא</b>
והגרגרנים — "כי הייתי זוללה" (איכה א', י"א) תרג' גרגרניתא.
<b>הערוך ערך גרגרן</b>
<h2>דף לט:</h2>
מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו, והיו קורין אותו בן חמצן עד יום מותו. מאי קראה — "מכף מעול וחומץ" (תהלים ע"א, ד'). רבא אמר "אשרו חמוץ" (ישעיה א', י"ז) ואל תאשרו חומץ — "ורעה זוללים יכלים אביו" (משלי כ"ח, ז') תרג' ודמחבר לזלולי מחמיץ אבוי.
<b>הערוך ערך חמץגג</b>
למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, יער הלבנון מה יער מלבלב וכו' — בריש ויקרא רבה (פ"א) למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, הה"ד "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א', י"ח), רב טביומי אמר על שם שכל לבבות שמחין בו הה"ד
"יפה נוף משוש כל הארץ" (תהלים מ"ח, ג'), רבנן אמרי על שם "והיו עיני ולבי שם כל הימים" (מלכים-א' ט', ג').
<b>הערוך ערך לבןגא</b>
<h2>דף מ:</h2>
עלה בשמאל מהו שיחזירו לימין אמר להן אל תתנו מקום למינים לרדות — פירוש לרדות אותנו למצוא תשובה להשיב לנו, כלומר כיון שתעשו כך וכך יאמרו עזאזל רשות אחרת היא מיהו אחת גדולה, לפיכך הוצרך לכבדו בימין שהיא משובחת והן אינן יודעין כי גזירת הקב"ה היא ואין להרהר אחריו.
<b>הערוך ערך רדגח</b>
<h2>דף מא.</h2>
סיפרא — פי' ספרא נקרא תורת כהנים שהוא ספר ויקרא לבדו.
<b>הערוך ערך ספר ב</b>
אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן — על כן נקראו קינים שנוהגין לעשות ב' ב' בבריכה דכתיב "כי יקרא קן צפור" (דברים כ"ב, ו').
<b>הערוך ערך קןגג</b>
<h2>דף מא:</h2>
אין פדיון לעוף — בסוף ספרא (פ' בחוקותי פ"ט
פרשה ד') "והעמיד את הבהמה לפני הכהן" (ויקרא כ"ז, י"א) הבהמה — נפדת, ואין העופות והעצים והלבונה וכלי
שרת — נפדין.
<b>הערוך ערך פדגא</b>
כורכן בשירי לשון — פירוש כגון שחלקו ונטל ממנו הנותר נקרא שירי לשון. ופריק אימא כורכן בזנב לשון — כלומר הלשון הזה הוא ארוך והקצר היוצא ממנו נקרא זנב ומחזיר וכורך בו.
<b>הערוך ערך שרגו</b>
כאן — בקולחת כאן — בנכפפת, ס"א קולטת, ס"א קודחת — וכבר פי' בע' קדח.
<b>הערוך ערך קלחגא</b>
בקודחת... בנכפפת — פירוש כגון אש נוקבת ושורפת מלשון "קדחה באפי" (דברים ל"ב, כ"ב), אבל אם היא נכפפת כמו קופצת, יש ששונין קולחת ופי' עומדת כמו קלח של כרוב, נכפפת — הולכת ובאה.
<b>הערוך ערך קדחגד</b>
<h2>דף מב:</h2>
כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע, ומשמע ממילא.
<b>הערוך ערך משמע</b>
<h2>דף מג.</h2>
"וכבס בגדיו הכהן" (במדבר י"ט, ז') — הכהן בכיהונו — פירוש בלא מום ובלא טומאה, בכיהונו — בטכסיס הכהונה בבגדים שהן מתוקנין לעבודה.
<b>הערוך ערך כהן</b>
<h2>דף מג:</h2>
לא מסקי מינה אלא כדמסיק תעלא מבי כרבא — פירוש לא הוו מסקי מינה שום טעמא להיתירא... כלומר כשם שהשועל אינו מוציא כלום מזון משדה חרושה שהוא אינו אוכל לא זרעים ולא עשבים.
<b>הערוך ערך כרבגב</b>
ממי שהוא ממרס בו — פירוש כגון בוחש, כדאמרינן (ברכות ל"ח.) שבוחשין את השתית.
<b>הערוך ערך מרס</b>
על הרובד הרביעי שבהיכל — פירוש מצבות.
<b>הערוך ערך רבדגב</b>
<h2>דף מד:</h2>
מעלות דאורייתא, והכי גמירי ליה — פירוש כגון עשר קדושות ששנינו בריש מסכת כלים (פ"א, מ"ו) וקדושת כל אחת יש לה מעלה מן האחרת, ומעלת ההיכל זולתי מעלת בין האולם ולמזבח.
<b>הערוך ערך מעלגד</b>
תנא בכל יום לא היה לה נושתק, היום היה לו נושתק — פירוש כסוי כדאמרינן בפ"ו בבראשית רבה לעתיד לבוא הקב"ה מערטלו מנושתקו.
<b>הערוך ערך נשתק</b>
<h2>דף מה.</h2>
הצתת האליתא — פירוש עצים קטנים להלהיב בהם עצי המערכה, כדכתיב "משני זנבות האודים העשנים האלה" (ישעיה ז', ד'). ואליה הוא זנב ובאותן הזנבים הקטנים שהן אליתות מציתין את האור בעצים גדולים, כאותה ששנינו לענין מערכה וריוח היה בין הגיזרים שהיו מציתין את האליתה משם.
<b>הערוך ערך אליתא</b>
מפוחא — פירוש נוד מלא רוח.
<b>הערוך ערך מפוחא</b>
<h2>דף מה:</h2>
"אשר תאכל האש את העולה על המזבח" (ויקרא ו', ג') עיכולי עולה אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר עכולי קטורת — פירוש כמו כדי שיתאכל (ברכות נ"א:) ודבר מכוער הוא ולא לגמרי.
<b>הערוך ערך עכלגב</b>
אש מחתה ומנורה — פירוש
אש — מחתה, דכתיב "ולקח מלא המחתה גחלי אש" (ויקרא ט"ז, י"ב), מנורה, דכתיב "להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז, כ').
<b>הערוך ערך אשגא</b>
<h2>דף מז.</h2>
יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא — פי' משל הוא, כלומר האזרח למטה והגר למעלה, הגחלים בימין והקטרת בשמאל.
<b>הערוך ערך יציב</b>
כל הנשים זרד זרדו וזרד אמי עלתה לגג — פירוש זרד הוא ענין עשבין כגון חבילי זרדין, כלומר רבת חבילת קמחית ועלתה לגג, דת"ר בגמ' דפ' הבונה (שבת ק"ג.) התולש עשבים והמזרד זרדים אם לאכילה כגרוגרת ואם לבהמה כמלא פי גדי.
<b>הערוך ערך זרדגא</b>
אית דאמרי בערסן וכדרבה בר יהונתן, דאמר רבה בר יהונתן אמר רבי יחיאל בפ' אין בין המודר הנאה בגמ' דסמוך מרפאהו רפואת הנפש (נדרים מ"א:) ערסן יפה לחולה לרפאותו — מאי ערסן אמר רבי יונתן חושלא דשערי עתיקתא, רב יוסף אמר סמידא דשערי עתיקתא דריש נפיא. אמר אביי ובעין בישולא כבישרא דתורא, פי' מפני שהיו בניה של קמחית בעלי כח שגדלים בערסן שמאמץ כח החולים וכל שכן הבריאים. וי"א בשכבת זרע — כמו שהיתה עושה בת שבע אם שלמה כמפורש בע' בר בטני וכדכתיב "ותאזרני חיל למלחמה" (תהלים י"ח, מ') כלומר זירזתני, כדכתיב "זורה את גורן השעורים" (רות ג', ב'), זריזתני אמצתני, כל העולם כולו נוצרין מברור של טיפה של שכבת זרע ואני מן הברור שבברור.
<b>הערוך ערך ערסגג</b>
ספר עם ערבי ונתזה צינורא מפיו על בגדיו — פירוש ניצוץ של רוק.
<b>הערוך ערך צנרגד</b>
ת"ר "מלא קמצו" (ויקרא ב', ב') יכול מבורץ.
<b>הערוך ערך ברץגא</b>
<h2>דף מח.</h2>
מלא חפניו שאמרו לא מחוקות ולא גדושות אלא טפופות — לשון טפופה "הלוך וטפוף תלכנה" (ישעיה ג', ט"ז), ובדברי רבותינו המדה שאינה גדושה ולא מחוקה נקראת טפופה, כמו קו המדה ביושר שאינו נכנס ולא יוצא.
<b>הערוך ערך טפף</b>
<h2>דף מט.</h2>
דעבוד מעשה איצטבא — פי' כולן עומדין בשורה כאיסטווה זה מושיט לזה וזה מושיט לזה.
<b>הערוך ערך אסטווה</b>
<h2>דף נ:</h2>
אחיו הכהנים בקבעותא מתכפרי או בקופיא מתכפרי — פירוש אין לאחיו הכהנים בפר כה"ג עד שעת הקפת הוידוי, וכשמתקבצין ביוה"כ להאזין הוידוי באותה שעה מתכפרין, ואם מימר קודם לכן תמורתו תמורה או לא. ס"א כנופיא.
<b>הערוך ערך קףגיא</b>
<h2>דף נא.</h2>
אי משום דאתי בכינופיא — פי' בבוא כל ישראל לחוג.
<b>הערוך ערך כנףגב</b>
<h2>דף נב.</h2>
חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח — פירוש הלא תראה כל השנה (הצריכן)
<b>הצריכו] הקדוש ברוך הוא לכהן במקום שליח הקשת רימונים בתוך הפעמונים, כי בשעה שיבא אל הקדש לובש המעיל שהוא כשליח פלוני רוצה להכנס, כדכתיב "והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש" (שמות כ"ח, ל"ה) וגו', ועכשיו ביום הכפורים בבואו לפני לפנים לא הצריכו לזה המעיל, לפיכך לא חיישינן להא דקאמר רב יהודה. [הערוך ערך חבגא</b>
אמה טרקסין וכ' אמה בית קדש הקדשים — פירוש טרקסין לשון יוני פנים וחוץ כלומר מספקא להו אי כלפנים אי כלחוץ וכך מפורש בירושלמי.
<b>הערוך ערך טרקסין</b>
<h2>דף נב:</h2>
החיצונה פרופה מן הדרום — "קרסי נחשת" (שמות כ"ו, י"א) תרג' פורפין דנחש.
<b>הערוך ערך פרף א</b>
צבר את הקטרת ע"ג גחלים — (מלכים-ב' י', ח') "ולא ישפך עליה סוללה" (ישעיה ל"ז, ל"ג) תרג' ולא יצבר עלה מוליתא.
<b>הערוך ערך צברגא</b>
<h2>דף נג:</h2>
שתהא שנה זו שחונה וגשומה — "כחם צח" (ישעיה י"ח, ד') תרג' כשחין פציח.
<b>הערוך ערך שחן א</b>
נטל הדם ממי שהוא ממרס בו — פי' כגון בוחש כדאמרינן שבוחשין את השתית (ברכות ל"ח.).
<b>הערוך ערך מרס</b>
אחת למעלה ושבע למטה כמצליף — גמרא מאי כמצליף מחוי רב יהודה כמנגדנא — פי' המכה שמרים ידו ואינו מכה עד שיוריד. ירושלמי כמצליף כמטבריר פי' שמטה ידו עד טיבורו.
<b>הערוך ערך מצליף</b>
לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף — כבר פי' בע' מצליף ובע' נגד ובע' צד. "יודע כמביא למעלה" (תהלים ע"ד, ה') תרג' יצליף בקורנסא.
<b>הערוך ערך צלףגא</b>
יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל, כדכתיב "ואת כנו" (שמות כ"א, כ"ח) ומתרגמינן וית בסיסיה.
<b>הערוך ערך כןגא</b>
עירה דם הפר לתוך דם השעיר — מן "ותער כדה" (בראשית כ"ד, כ').
<b>הערוך ערך ערגב</b>
<h2>דף נד.</h2>
הא כיצד — דוחקין ובולטין ויוצאין
<b>בפרוכת] כמין שני דדי האשה, שנאמר "צרור המור דודי לי בין שדי ילין" (שה"ש א', י"ג). [הערוך ערך בלט</b>
כרובים בצורייתא הוו קיימי — פירוש אע"פ שלא היו הארון והכרובים במקדש שני כרובים מצויירים בכתלים היו שם.
<b>הערוך ערך צרגג</b>
מאי "כמער איש ולויות" אמר רבה בר רב שילא כאיש המעורה בלוייה שלו — וכתיב "ודבק באשתו" (בראשית ב', כ"ד), ש"מ שהמיעור הוא הדיבוק.
<b>הערוך ערך ערגג</b>
<h2>דף נה.</h2>
מחוי רב יהודה כמנגדנא — פירש ר"ח ז"ל כמכה שמעלה ידו ומורידה וכל הכאה במקום אחד היא, ואני קבלתי מרבי משה הדרשן מעיר נרבונא כך.
<b>הערוך ערך נגדגב</b>
כשהוא מזה למעלה — מצדד ידו למטה — פי' נותן כף היד למטה ואצבעותיו כלפי למעלה ומזה, וההזאה עולה למעלה מן הכפורת כנגד הכפרת מחוץ לכפרת וחוזר ונופל למטה בקרקע, וכשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה, כלומר כף היד למעלה ואצבעותיו למטה ומזה כנגד עביה של כפרת שהיא מחצה והיא טפחה כדאמרן (שבת צ"ב.) ארון תשעה וכפרת טפח וההזאה יורדת ונופלת בקרקע מחוץ לארון כנגדו.
<b>הערוך ערך צדד</b>
<h2>דף נה:</h2>
תקלין חדתין תקלין עתיקין — עיי' בע' כפרת.
<b>הערוך ערך תקלגא</b>
תקלין חדתין ועתיקין... תקלין חדתין... שבכל שנה ושנה... ועתיקין היא שלא שקל אשתקד שוקל לשנה הבאה — כלומר חדתין של שנה זו, עתיקין של שנה שעברה.
<b>הערוך ערך חדת</b>
"י"ג שופרות היו במקדש" וכו' עד וזהב לכפורת — פירוש בתוספתא דשקלים (פ"ג) האומר הרי עלי זהב מביא דמי דינר זהב ונותן לשופר כהנים מחלקין אותן ולוקחין בהן זהב ועושין אותן ריקועי זהב צפוי לבית קדש הקדשים, והכי משמע זהב לכפרת — זהב לבית קדש הקדשים שנקרא בית הכפרת. ותניא בתוספתא דתמורה בפ' הנרבע (פ"ד) נתן לה זהב ר' יוסי ב"ר יהודה אמר אין עושין אותו ריקועין אפילו אחורי בית הכפורת, פירוש אחר כמו וכפרת שאם היה צורך בצפוי הבית היו נותנין מאותו השופר. וזו המשנה כולה מפורשת בתוספתא דשקלים.
<b>הערוך ערך כפרגט</b>
<h2>דף נח.</h2>
זולף עד שהוא מגיע לספוג — כל מידי דשפיך קרי זילוף.
<b>הערוך ערך זלף</b>
<h2>דף נח:</h2>
מזבח — בילמדנו ויקחו לי תרומה (תנחומא תרומה סי' י') מזבח מ' — מחילה, ז' — זכות, ב' — ברכה, ח' — חיים, מזבח הפנימי הוא מזבח הזהב הוא מזבח הקטרת.
<b>הערוך ערך מזבח</b>
<h2>דף נט.</h2>
ניתווסן מאניה — לשון גיעול הוא.
<b>הערוך ערך ווס</b>
הזה על טהרו של מזבח ז' פעמים, מאי לאו אפלגיה דמזבח, כדאמרי אינשי טהר טיהרא והוה פלגא דיומא — כלומר כמו שקוראים בני אדם חציו של יום טיהרא כך קורין לחציו של מזבח טיהרא. תרגום "והיית ממשש בצהרים" (דברים כ"ח, כ"ט) — בטיהרא. אמר רבה בר רב שילא, לא, אגיליוא דמזבח, דכתיב "וכעצם השמים לטהר" (שמות כ"ד, י') — פירוש מקום נקי שנראה ונתגלה זהבו שאין שם עיכולי קטורת כשמים נקיים ואין בהם עבים.
<b>הערוך ערך טהרגב</b>
תנא דבי ר' ישמעאל כר"ש בן יוחאי זה וזה יסוד דרומי ומשכוה גברי לגברא.
<b>הערוך ערך משך</b>
<h2>דף ס:</h2>
משמעות דורשין איכא בינייהו — פירוש זה אומר כך פירוש זה הפסוק וזה אומר כך פירוש זה הפסוק.
<b>הערוך ערך משמע</b>
<h2>דף סא:</h2>
וכי עדרו משלח — פירוש כל השעירים הללו אם נשפך הדם יביא אחר, ועוד נשפך הדם יביא אחר, ואם הן ג' וד' כולן נשרפין אבית הדשן הנשחטין כשהן משתלחין כנגד הנשחטין. כמה מהן משלח. אמר לו וכי עדרו משלח — כלומר אינו משלח אלא אחרון. א"ל וכי עדרו שורף — שאמרת ששורף את כולן. "עשתרות צאנך" (דברים ז', י"ג) תרג' עדרי ענך.
<b>הערוך ערך עדרגב</b>
<h2>דף סב:</h2>
תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שנייה ששם חמה זורחת בשחר, ושל בין הערבים על קרן מזרחית דרומית ששם חמה זורחת בערב — בהמזבח פ"ג במדות (מ"ה) וטבעות היו לצפונו של מזבח ו' סדרים של ד' ד', וי"א ד' של ו' ו' שעליהן שוחטין את הקדשים.
<b>הערוך ערך טבעת</b>
<h2>דף סו:</h2>
שאלו את ר' אליעזר פלוני מהו לעולם הבא — פירוש אבשלום שבא על פלגשי אביו מהו לעולם הבא מי סבירא לן הא דאמר רב (סנהדרין כ"א.) נשים בקידושין ובכתובה ופילגשים בלא קדושין ובלא כתובה. אמר להן לא שאלתוני אלא על פלוני — פירוש על שלמה, ושלמה מהו לעולם
הבא כלומר עוד שאלוהו על שלמה מי סבירא לן כר' יונתן דאמר (שבת נ"ו:) כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה וכו' כדגרסינן בגמ' בפ' במה בהמה. מהו להציל הרועה מיד ארי — פירוש להציל אוריה מיד דוד, מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד היינו יואב במקום הרב שהוא דוד, ומפני שאמר "ואדוני יואב" (שמואל-ב' י"א, י"א) אינו מורד במלכות וניתן להצילו או דלמא אין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומורד במלכות הוא. אמר להן דומה שלא שאלתוני אלא על הכבשה. אמרו לו ואת הכבשה מהו
להציל — פי' בת שבע מיד דוד, מי סבירא לן הא דאמר ר' יונתן בפ' במה בהמה (שבת נ"ו.) כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות נותן לאשתו, ואוריה נתן גט לבת שבע,
זה בריש תוספת' יבמות (פ"ג).
<b>הערוך ערך פלן א</b>
זיבח וקיטר — בסייף, גיפף ונשק — במגפה — "חבקו אשפתות" (איכה ד', ה') תרג' גפיפו קיקלתן.
<b>הערוך ערך גףגט</b>
משוך צפירה זו זעיר, חובין דדרי סגיאין — פי' מהר וצא שעיר זה קטן וחטאת הדור מרובין. ס"א מה שהי לצפירא — למה אתם שוהים השעיר.
<b>הערוך ערך צפר</b>
מיקירי ירושלים היו מלוין אותו — תרג' "כבוד" — יקר.
<b>הערוך ערך יקרגא</b>
עשר סוכות מירושלים ועד צוק — פירוש בראשי ההרים הגבוהים והאבנים והצורים שלו כסכינין.
<b>הערוך ערך צק</b>
<h2>דף סז.</h2>
זמנין דגמיש ליה לרישיה ולאו אדעתיה — פירוש דכייף.
<b>הערוך ערך גמש</b>
<h2>דף סז:</h2>
(עזים) [עזאזל] בא לכפר מעשה עוזה ועזאזל — בברייתא דר' אליעזר פ' מ"ו לפיכך היו נותנין שוחד ביוה"כ
לסמאל שלא יבטל קרבנם, שנאמר "גורל אחד לה"' (ויקרא ט"ז, ח') — לקרבן וגורלו של עזאזל שעיר חטאת — כל עונותיהם של ישראל עליו.
<b>הערוך ערך עזא</b>
נתנו במגס והקטירו ע"ג המזבח — תרג' "קערה" — מגיסתא וכן בל"י ורו' קערה.
<b>הערוך ערך מגסגא</b>
קלען במקלות והוציאן לבית השרפה גמר' א"ר יוחנן כמין קליעה — פירוש היה תולה במוטות כמו קלע, כדכתיב "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע" (שמואל-א' כ"ה, כ"ט).
<b>הערוך ערך קלעגב</b>
עד שיצת האור ברובן — מלשון "ויצת אש בציון" (איכה
ד', י"א).
<b>הערוך ערך צת</b>
<h2>דף סח:</h2>
דדכאות היו עושין ומניפין בסודרין — פירוש מצבות גדולות היו בונין בדרך מירושלים ועומדין עליהן אנשים ובידם סודרים וכשמגיע שעיר למדבר מניפים בסודרין אחד לחבירו עד שרואין אנשי ירושלים הנפת הסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר ואז כהן גדול קורא בספר תורה.
<b>הערוך ערך דדכאות</b>
ג' מילין היו מירושלים ועד בית חרורו — גמר' ש"מ בית חרורו במדבר קאי.
<b>הערוך ערך חררגא</b>
ואם לאו קורא באסטלית לבן משלו — תרג' ירושלמי "ויקח שם ויפת את השמלה" (בראשית ט', כ"ג), "ואהב גר לתת לו לחם ושלמה" (דברים י', י"ח), "אדרת שנער" (יהושע ז', כ"א) תרג' אצטלי בבלאי.
<b>הערוך ערך אסטלית</b>
ומברך עליה שמונה ברכות — עיי' בע' שאר. על התורה — כדרך שמברכין עליה בבית הכנסת — בא"י אשר בחר בנו וכו' וחותם הבוחר בתורה שכך פי' בירושלמי. על העבודה — שאותך לבדך ביראה נעבוד. על ההודאה — הטוב שמך ולך נאה להודות. על מחילת עון — מוחל לעונות עמו ישראל. על המקדש — הבוחר במקדש. על הכהנים — הבוחר בכהנים. על ישראל — הבוחר בישראל. על ירושלים — הבוחר בירושלים.
<b>הערוך ערך שמן ג</b>
ועל שאר תפלה — מפורש בגמרא (לקמן ע'.).
<b>הערוך ערך שארגא</b>
<h2>דף סט.</h2>
האי נמטא גמדא דנרש — שריא — פירוש לבד כווץ וקמוט והוא קשה.
<b>הערוך ערך גמדגא</b>
דמות דיוקנו אני רואה במלחמה ונוצח — "אך בצלם" (תהלים ל"ט, ז') תרג' ברם בדיקנא. פי' גאון דיוקני היא צורה, ועיקר צורת אדם המצויירת בו — איקונין, והצורה המצויירת על הנייר או על הסיד — דיוקני, כלומר זו שניה לזו כעין דיופי שהוא כלי שיש לו שתי פיות.
<b>הערוך ערך דיוקן</b>
איבעית אימא "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קי"ט, קכ"ו) — כלומר עת סכנה היא ואין למידין הימנה.
<b>הערוך ערך עת</b>
<h2>דף סט:</h2>
נפק כי גוריא דנורא מבית קדש הקדשים — פירוש כלב קטן.
<b>הערוך ערך גרגיא</b>
ביניתא ממזיה — "קלע באבן אל השערה ולא יחטא" (שופטים כ', ט"ז) תרג' דשדן אבנא בקילעא ומרמן בבינת שערה.
<b>הערוך ערך בין ב</b>
שדיוה בדודא וכסיוה באברא, דאברא שאיב קליה — תרג' "על סיר הבשר" (שמות ט"ז, ג') על דודי בישרא.
<b>הערוך ערך דדגג</b>
דאברא שאיב קליה — פי' אבר — עופרת, כדמתרגמינן "ואת העופרת" וית אברא, וכמו כן האבר שבצד צוארי בהמה בפ' כלי מתכת בפ' י"ד בכלים. (מ"ה).
<b>הערוך ערך אברגא</b>
כהינהו לעיניה. אהני דלא איגרי אינש בקריבתיה — יש מפרשים מלשון "ותכהין עיניו מראות" (בראשית כ"ז, א').
<b>הערוך ערך כהגד</b>
מקרקרין — "מקרקר קיר" (ישעיה כ"ב, ה').
<b>הערוך ערך קרקרגב</b>
ורבנן היכי (אמרי) [עבדי] א"ר יצחק א"ר אליעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שהוא אמיתי לא כזבו בו — פירוש רבנן — ירמיה ודניאל היכי עבוד שלא אמרי גבור ונורא, לא כזבו בו ולא רצו לומר בו אלא אמת.
<b>הערוך ערך אמת</b>
<h2>דף עא:</h2>
שיתא שש כתיבי בבגדי לבן ואלו הן "ושבצת הכתנת שש" (שמות כ"ח, ל"ט) ועשית מצנפת שש" (שם) "את הכתונת שש" (שם ל"ט, כ"ז) "ואת המצנפת שש" (שם שם כ"ח) "ואת פארי המגבעות שש" (שם) ואת "מכנסי הבד שש משזר" (שם) "ואת האבנט שש משזר" (שם) — מצנפת ומגבעות אחת הן, קרא חד לגופיה שיהוא של בוץ והוא פשתן גמרא גמירי לה, והאי בד פשתים הוא, ואתא יחזקאל אסמכיה אקרא "ומכנסי פשתים" (יחזקאל מ"ד, י"ח), ובהלכה קמא דכל הזבחים (י"ח:) בגדים שנאמר בהן בד צריכין שיהו של בוץ, חדשים שזורין, שיהא חוטן כפול ששה.
<b>הערוך ערך בדגג</b>
<h2>דף עב.</h2>
שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים ת"ל "עומדים"
"עצי שטים עומדים" (שמות כ"ו, ט"ו) — לעולם ולעולמי עולמים — פירוש סבר שאנו סוברים שהקב"ה מחזירן לנו, ת"ל "עומדים" שודאי יעמדו לעולם. "לתת לכם אחרית ותקוה" (ירמיה כ"ט, י') תרג' סוף וסיבור, "ישכן בטח" (משלי א', ל"ג) תרג' ישרי בסברא.
<b>הערוך ערך סברגא</b>
שמא תאמר אבד סברן ובטל סיכויין — ויש מהן בע' סבר, "רב עוד יוסף בני חי" (בראשית מ"ה, כ"ה) תר"י סכיית למיחמי, "ראה פניך לא פללתי" (שם מ"ח, י"א), "לישועתך קויתי ה"' (שם מ"ט, י"ח) "הבט דרך ים ויעל ויבט" (מלכים-א' י"ח, מ"ג) תרג' [סכי לאורח מערבא] וסליק
וסכא.
<b>הערוך ערך סךגה</b>
"ואת בגדי השרד" (שמות ל"א, י') אלמלי בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט. ר' ישמעאל בר נחמני אמר בגדים שגורדין אותן מברייתן — עיי' בע' גרד.
<b>הערוך ערך שרד</b>
<h2>דף עב:</h2>
"בגדי השרד — בגדים שגורדין אותן מברייתן ומשרדין מהן כלום — כלומר מעט שאינו ארוג והיו מחטטין במחט.
<b>הערוך ערך גרדגד</b>
שלשה זירין הן של מזבח — זכה אהרן ונטלו — כלומר לקח אהרן הכהונה, ושל שלחן — זכה דוד ונטלו — כלומר זכה למלכות ונטלו, ושל ארון — היא התורה והוא הגדול כל הרוצה ליטול יבא ויטול.
<b>הערוך ערך זרגה</b>
בגדים שכה"ג משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן וכו' — ושם מפורש תורת כהן משוח ומרובה בגדים ומשוח מלחמה.
<b>הערוך ערך משחגא</b>
<h2>דף עג.</h2>
ת"ר כיצד שואלין באורים ותומים וכו'.
<b>הערוך ערך אחרגא</b>
<h2>דף עג:</h2>
האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה — פי' ר' ניסים זצ"ל כמה שני קא קשיא לי והוה מצטערנא עלה, דאי נקטת פשטא דמתניתא וקא מצרכת ככותבת הגסה וכגרעינתה, הא בכולי גמרא לא מדכר אלא ככותבת ביוהכ"פ, ולענין שיעורי אמרינן (עירובין ד':) דבש ככותבת ביוהכ"פ ולא מדכר גרעינתה, ונמי אי לתרי שיעורי קא בעי, נימא כביצה גדולה אי נמי מידי אחרינא דהוה שיעוריה ככותבת וכגרעינתה ולא נצטרך למיתלא מילתא בתרי שיעורי, וכמה קושיי קשו לי עלה, עד דאשכחנא פירוקא בגמ' דבני מערבא והכי גרסינן התם (ירושלמי פ"ח, ה"א) א"ר יוסי זאת אומרת שהוא צריך למעך את חללה, דלכך מתני כמוה וכגרעינתה וכחללה, והכין בירורה דמילתא, כי הכותבת הגסה אינה דבוקה בגרעינתה אלא יש בין גופה ובין גרעינתה חלל, ולהכי איצטרך למיתנא ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה לחומרא דלא תיטעי ותשער כמו השלמה דנפיש שיעורה דהוי לקולא ולא מחייבת ליה עד דאכיל כהאי שיעורא, אלא מכי אכיל כמוה וכגרעינתה בלחוד בלא חללה מיחייב, והיינו דאמר ר' יוסי זאת אומרת צריך למעך חללה כדי שידבק גופה של כותבת בגרעינתה ולא ישאר בה חלל, ובתר הכי משערינן בה אכילה של יום הכפורים, ומשום הכי איצטריך למיתנא כמוה וכגרעינתה למעוטי חללה.
<b>הערוך ערך כתבת</b>
האוכל ביוהכ"פ ככותבת הגסה כמוה וכגלעינתה.
<b>הערוך ערך גלעין</b>
והשותה מלא לוגמיו — חייב — מלא לוגמיו — מלא פיו.
<b>הערוך ערך לגם</b>
<h2>דף עד:</h2>
כוי — פירוש כוי זרע תיש ונולד מצביה.
<b>הערוך ערך כוי</b>
<h2>דף עה.</h2>
"דאגה בלב איש ישחנה" (משלי י"ב, כ"ה) רבי אמי ורבי אסי, חד אמר ישחנה מדעתו, וחד אמר ישיחנה לאחרים — פירוש כדי שיבקשו עליו רחמים.
<b>הערוך ערך שחגו</b>
"והוא כזרע גד לבן" (שמות ט"ז, ל"א) אמר רב אסי עגול כגידא ולבן כמרגליות — פירוש הוא כסברית ובלשון ישמעאל כוסבר ובלעז כוליינדרו.
<b>הערוך ערך גדגח</b>
"או דכו במדוכה"... מלמד שירד להן לישראל תכשיטי נשים עם המן דבר הנידך במדוכה — פירוש בשמים הנדכין במדוכה.
<b>הערוך ערך דךגא</b>
"ובשלו בפרור"... מלמד שירד להם לישראל ציקי קדירה עם המן — פי' דבר היורד לקדירה.
<b>הערוך ערך צקגב</b>
<h2>דף עה:</h2>
שיכלי כיכלי פסיוני ושליו — פי' בלעז פזאנו, "שאל ויבא שלו" (תהלים ק"ה, מ') תרג' שאילו בשרא ואיתי פסיונין.
<b>הערוך ערך פסיון</b>
ריפי — היינו פת והיינו נהמא.
<b>הערוך ערך רףגא</b>
טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בחפיסה. ד"א דבר שנמוח בפיסת היד. ד"א שנבלע ברמ"ח אברים — רמ"ח מנין מחספס.
<b>הערוך ערך מחספס</b>
<h2>דף עו.</h2>
עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו — פי' מקבץ. "לקושש קש" (שמות ה', י"ב) תרג' לגבבא גילי.
<b>הערוך ערך גבגה</b>
אנגרון — מיא דסילקא, אכסיגרון — מיא דכולהו שלקי — פירוש סילקי — בלעז בליטי, דכולהו שילקי — פירוש של כל העשבים השלוקים.
<b>הערוך ערך אנגרון</b>
אכל דבילה קעילית — פירוש כשהתאנים לחים כותשין אותן במכתשת ומעמלין אותן בידים ועושין מהן כעיגולי פת, ועוד מפורש בע' גרוגרת, "ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה" (שופטים ט', י"א) תרג' ואמרת להון תאינתא הא שבקית ית חוליי וית דבילתי שפירתא. "אספו יין וקיץ" (ירמיה מ', י') תרג' כנשו חמרא ודבילה.
<b>הערוך ערך דבלגא</b>
<h2>דף עז.</h2>
הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוהו שיתין פולסי דנורא — פירוש פולסי כגון השוטין שמכין בהן השלטונין.
<b>הערוך ערך פלסגד</b>
כרגא — הוא מס הגולגולת "היתה למס" (איכה א', א') תרג' הות לכרגא.
<b>הערוך ערך כרג</b>
הפרגוד — פירוש וילון שיש לפני כילת חתנים ולפני פתחי המלכים.
<b>הערוך ערך פרגדגא</b>
<h2>דף עז:</h2>
וגזרו עליו שיאכל בשתי ידיו. מ"ט אמר אביי משום שיבתא — פירשו בתשובות רוח רעה שאוחזת התינוקות בצואר במפרקת בגידים שאחורי הצואר ומייבשת אותם מתנונה והולך עד שימות, ושמה בלשון ארמית שיבתא וזמנה מבן ב' חדשים ומתירא קטן ממנה עד ז' שנה. וממה היה — בשעה שאמו באה מבית הכסא או מנהר ומניקה בנה לאלתר. פ"א בהלכות גדולות (הל' יוה"כ דף ל' סע"ג) שיבתא — רוחא היא דשריא על ידא דאנשי בלילא, ומאן דנגע במיכלא בלא מימשא ידוהי שריא ההוא רוחא על מיכלא ומסכנא ומשום הכי שרו רבנן למימשא
<b>ידא] ומיספא לינוקא. [הערוך ערך שבתא</b>
רב יהודה ורב שמואל בר יהודה הוו קיימי אגודא דנהר פפא — פירוש כמו "על כל גדותיו" (יהושע ג', ט"ו) והן גפי הנהרות.
<b>הערוך ערך גדגז</b>
רב יהודה ורב שמואל בר יהודה הוו קיימי אגודא דנהר פפא אמעברא דחצדד — פירוש מקום ששמו חצדד והמים היו שם קלים שהיו יכולים לעבור ברגל משם.
<b>הערוך ערך חצדד</b>
ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו וטפח — פירוש הוא בית יד של חלוק שעל זרועו בלשון ישמעאל גיב.
<b>הערוך ערך חפת</b>
יכול יעבירנו בברני קטנה... "וצי אדיר לא יעברנו" אמר רב יהודה אמר רב זו בורני גדולה ותרג' "וצי אדיר" ובורני רבתי לא תגוזיניה. "והשיבך ה' מצרים באניות" (דברים כ"ח, ס"ח) תר"י בבורניא ואלפיא.
<b>הערוך ערך ברןגב</b>
מעיין היוצא מבית קודש הקדשים, בתחילה דומה כמין קרני סלעם — פי' חגב.
<b>הערוך ערך סלעםגא</b>
<h2>דף עח.</h2>
תני יהודה גרוגרות אסור לישב ע"ג טינא ביוהכ"פ. אמר רבי יהושע בן לוי ובטינה המטפחת, אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח — פירוש משקין שנשפכו לארץ או על גבי כלי ולא נבלעו יפה יפה אם יש בהן ממש שאם יניח ידו עליהן נדבקין בידו ונעשית לחה שיעור כשיניח ידו על הבגד או על הכלי אם לא יודע מקום ידו זהו משקה טופח, ואם יודע מקום הנחת ידו זהו טופח על מנת להטפיח.
<b>הערוך ערך טפחגב</b>
מ"ט — משחיל שחיל — פירוש שואבין המים ומקיאין אותן לחוץ ונמצא המצטנן רוחץ גופו במים.
<b>הערוך ערך שחל</b>
מ"ט — משום דאתי לאזדרבויי — פירוש משום דמזדרבי כשמתנענעים הכלים נתזים מן המים שבתוכן ונופלין על בשרו של אדם המצטנן בהן. פ"א שמא יעלו המים ויצאו לחוץ לפי שכלי כסף שיעי.
<b>הערוך ערך אזדרבויי</b>
דבר זה הניחו להן לבית ר' להתגדר בו... מאי כיון דלהתגדר בו — צריך ליטול רשות — פירוש ענין מתגדל.
<b>הערוך ערך גדרגא</b>
<h2>דף עח:</h2>
סנדל של שעם — פירוש קליפי עץ והוא שגמין שפירשנו.
<b>הערוך ערך שעם</b>
רב יהודה נפיק בדהטני — פירוש י"ל שהן ערדלין של צמר כמו גלימא דהיטני והוא בלעז קלסאית.
<b>הערוך ערך הטני</b>
אביי נפיק בדהוצי — פירוש סנדל העשוי מעלין של לולב.
<b>הערוך ערך הץ</b>
רבא נפיק בדיקולי.
<b>הערוך ערך דקלגא</b>
כי הא דרבא זבן מאני דפחרא נזיזי ויהבינהו לבריה ותברינהו — פי' שבורין.
<b>הערוך ערך נזז</b>
<h2>דף עט.</h2>
שעורה לחה — שבולת קרו לה, שלא בקליפתה — חושלא קרו לה.
<b>הערוך ערך חשלגא</b>
<h2>דף עט:</h2>
היינו דאמרי אינשי תרי קבי תמרי תרי קבי קשייתא וסריח — פירוש גרעינים של תמרים או של זיתים.
<b>הערוך ערך קשייתא</b>
אם השלים במיני טרגימא — יצא ס"א תרגימא ופי' בע' ת'.
<b>הערוך ערך טרגימא</b>
מאי מיני תרגימא — באתרא דלא שכיחי פירי, ואיבעית אימא מאי מיני תרגימא — פירי נינהו — פירוש מיני כיסנין, דתניא בתוספתא דברכות (פ"ד) הביאו לפניו מיני תרגימא מברך עליהם בורא מיני כסנין.
<b>הערוך ערך תרגימא</b>
<h2>דף פ.</h2>
בן פקועה — פירוש בן פקועה כגון בהמה שנשחטה ובקעו כריסה ומצאו בתוכה ולד, כדתנן (חולין ע"ד.) השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו, מצא בן ט' חי וכו' עד וחכ"א שחיטת אמו מטהרתו.
<b>הערוך ערך בן פקועה</b>
ונימא ביעתא דבר יוכני — (בכורות נ"ז:) פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ס' כרכים ושברה ש' ארזים.
<b>הערוך ערך בר יוכני</b>
<h2>דף פ:</h2>
בשר שמן — ככותבת, לולבי גפנים — ככותבת — פירוש לולבין הפרחים שעולין בשורש האילן. וי"א לב האילן.
<b>הערוך ערך לולבגא</b>
הנח לטומאת גויות דלאו דאורייתא
היא — לענין אוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין שהוא פוסל את התרומה ומי"ח דברים שגזרו בו ביום הוא (שבת י"ג:), דתנן ואלו פוסלין התרומה האוכל אוכל ראשון ואוכל שני וכו'.
<b>הערוך ערך טמא</b>
כזית בכדי אכילת פרס וכחצי פרס בכדי אכילת פרס. א"ל רב פפא הנח לטומאת גויות דלאו דאוריתא — פירוש פרס — חצי חלה שהוא כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס, כלומר אם אכל מעט לחם טמא ומעט בשר טמא אם יש בשניהן שיעור חצי פרס — נטמא גופו מלאכול בתרומה, וזו היא טומאת גויות, ועל זה (התקין)
<b>התקיף] רבינא אם שהה מתחילת אכילת נותר או פיגול שאיסורו כזית ואכל במעט מעט עד שהשלימו לכזית כשיעור פרס נצטרפו כל האכילות וחייב, ואם שהא יותר מזה אין מצטרפין אלא בטל המעט במיעוטו, ואכילת אוכלין טמאין חצי פרס מעט מעט כשיעור שהיית אכילת פרס מצטרפין ונטמא הגוף, ואם הוא שיעור שיהוי יותר מזה בטלו האוכלין, וכשיעור אחד לכזית שיעור אחד לחצי פרס ופריק לה רב פפא הנח לטומאת גויות דמדרבנן היא, לפיכך מקילין בה זה פי' ר"ח ז"ל. ורבינו נסים זצ"ל פירש טומאת גויות לאו דאורייתא — מי שאוכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שפוסל את התרומה ומי"ח דברים שגזרו בו ביום הוא, דתנן (זבים פ"ה, מי"ב) ואלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון, ואוכל שני, והשותה משקין טמאין, ואמר בגמ' דיציאת השבת (י"ד.) אוכל ראשון ואוכל שני מ"ט גזרו בהו רבנן טומאה ושניא מטומאה דאורייתא דאילו טומאה דאוריתא טמא לתרומה טומאת ערב ובעי הערב שמש, והאי כיון דטבל טהור ולא בעי הערב שמש, דתניא בסיפרא (שמיני פר' ח' פרק ז') אין האוכל אוכל טמאין ולא השותה משקין טמאין טמא טומאת ערב. [הערוך ערך גויהגא</b>
"ואיש כי יאכל קדש" (ויקרא כ"ב, י"ד) — פרט למזיק — פירוש כגון הכוסס שעורים של תרומה וכן האוכל תרומה אכילה גסה שמזיק ולא נהנה.
<b>הערוך ערך זקגה</b>
<h2>דף פא.</h2>
מוריס — כבר פי' מורייס בע' אומן.
<b>הערוך ערך מריס</b>
<h2>דף פא:</h2>
האי המלתא דאתי מבי הנדואי — שרי — פירוש הוא זנגבילא דינה כדין פלפלי יבשתא ולא כלום, וביוהכ"פ — פטור. זנגבילא רטיבא — בורא פרי האדמה וביוהכ"פ חייב, ואם שרה זנגביל במים אין בו משום בישולי גוים.
<b>הערוך ערך המלתא</b>
האי המלתא דאתיא מבי הנדוי — "וישכנו מחוילה" (בראשית כ"ה, י"ח) תר"י מן הנדוין.
<b>הערוך ערך הנדוי</b>
לשנה אייתי כולי עלמא מזוג ושתו... אימר דאמרי אנא חייא, מזיגא מי אמרי.
<b>הערוך ערך מזג</b>
<h2>דף פב.</h2>
כוש — פירוש כוש שטוות בו הנשים פשתן או צמר והוא הפלך כוש בלעז פוסו ובל' ישמעאל מגזל והוא קרוב לתרגום ירושלמי "טוו" (שמות ל"ה, כ"ה) גזלן.
<b>הערוך ערך כשגג</b>
<h2>דף פב:</h2>
אמר לי מרי דודאי — פירוש שלטון של כפר שלי. מאי חזית דדמא דידך סומק טפי — כלומר אתה בעל חיים להציל נפשך בנפש פלוני.
<b>הערוך ערך מרגב</b>
<h2>דף פג.</h2>
אימור תונבא בעלמא נקיט ליה וספק נפשות להקל — פי' כעין טרידות דעת בעלמא דנקיט לה "וזהמתו חיתו לחם" (איוב ל"ג, כ') תרג' ומן תונבא דנקט ליה מרחקא נפשיה מזונא.
<b>הערוך ערך תנבא</b>
מי שאחזו בולמוס — פי' בל"י גרונו של שור, כלומר זו החולי אוכל הרבה כלחוך השור, וי"א לשון לעז הוא למי שאוכל הרבה קורין לו בולימא.
<b>הערוך ערך בולמוס</b>
<h2>דף פג:</h2>
צעי — קערות
<b>הערוך ערך צעגב</b>
טלפחי — עדשה בל' ארמי טלפחא.
<b>הערוך ערך טלפח</b>
אהדרוה פלוגי וצעי — פירוש חתיכות של פת.
<b>הערוך ערך פלגגא</b>
<h2>דף פד.</h2>
רב הונא בריה דרב יהושע הוה קאים בשוקא חף ביה ושלח שדנהו למאניה קמיה.
<b>הערוך ערך חףגה</b>
משכא אפא דיכרא — בספ"ק דב"ק (ק"ט.) צבוע זה אפא.
<b>הערוך ערך אפא</b>
קנדי קנדי קלירס.
<b>הערוך ערך קנדי</b>
לא לישתי מיא אלא בגובתא דנחשא — פירוש גובתא דנחשא בפ' יוהכ"פ יניח קנה של נחושת ארוך ראש אחד בכוס וראש א' בפיו והוא שלא כנגד הכוס ושותה, דילמא אישתי בכוס או כנגד הכוס חזי בבואה דיליה ומסתכן.
<b>הערוך ערך גבתא</b>
ר' יוחנן חש בצפדינא — פירוש כאב שניים.
<b>הערוך ערך צפדינא</b>
רמי מידי בי ככיה ואתי דמי מדרריה — פירוש כשנותן שום דבר בין שינים הגדולים שהן בסוף הלחי דמיקרי ככי יוצא דם משורה של שינים וקלנהו בנורא אמרה דחדתא ודביק.
<b>הערוך ערך דרגה</b>
מקיזין דם לסרונכי בשבת — פירוש אסכרה "ותבחר מחנק נפשי" (איוב ז', ט"ו) תרגומו ובחרת סרנוקא נפשי.
<b>הערוך ערך סרנק</b>
<h2>דף פד:</h2>
ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליה ומעלהו — פירוש עוקר חוליה משפת הבור כדי שיוכל לירד לבור.
<b>הערוך ערך חליגא</b>
אפשר דיהיב בהאי גיסא ומשביש ליה באמגוזי ס"א ומקשקש ליה — "פתיתני ה' ואפת" (ירמיה כ', ז') תרג' שבישתני ה' ואשתבשית.
<b>הערוך ערך שבשגב</b>
<h2>דף פה.</h2>
לוי הסרד — פירש גאון יש אומרין שהיה עושה בגדי סרד לפיכך נקרא סרד או שהיה עושה כלי שרד כגון המצודות.
<b>הערוך ערך סרדגד</b>
<h2>דף פה:</h2>
דשמואל ודאי לית ליה פירכא, היינו דאמרי אנשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלא צנא דקרי — פירוש שהיה אמורא וקטן מכולם כמו שהפלפל קטן מכל מיני תבלין וחריף מכלם, כך זה האמורא חריף מכל התנאין שהפליגו עליו.
<b>הערוך ערך פלפל</b>
לא תעשה שניתק לעשה — ובס"ג דחולין (קמ"א.) מפורש על הנוטל אם על הבנים, ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח, משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו וכו', גנב וגזלן — לאו שניתק לעשה, דרחמנא אמר "לא תגזול" (ויקרא י"ט, י"ג) "והשיב את הגזילה אשר גזל" (שם ה', כ"ג), "לא תשוב לקחתו" (דברים כ"ד, י"ט) "ושב ולקח", "והנותר ממנו עד בקר" (שמות י"ב, י') זה יש לו דין אחר שבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו.
<b>הערוך ערך לאגא</b>
לא תעשה שניתק לעשה — פירשנו בע' לא.
<b>הערוך ערך נתק</b>
<h2>דף פו:</h2>
והרשות מקברת בעליה, ערום נכנס לה וערום יוצא ממנה ולואי שתהא ביאה כיציאה — והרשות — שהן משרתי השלטונים. שהן תמיד בפחד ואימה מתייראין על נפשם וחייהן תלויין לנגדן.
<b>הערוך ערך רשותגא</b>
<h2>דף פז.</h2>
כי הוה חזי אמבוהא בתריה — פירוש המון.
<b>הערוך ערך אמבוהא</b>
מר זוטרא חסידא כי הוו מכתפי ליה בשבתא דריגלא, אמר הכי כי לא לעולם חוסן — כבר פירשנו בע' אלנקי.
<b>הערוך ערך כתף</b>
מחייה לקועיה — פירוש גרון.
<b>הערוך ערך קע</b>
<h2>דף פז:</h2>
בר המדודי — יש מפרשים בר מיחם דודי דאבא, דודי הם הסירות.
<b>הערוך ערך בר המדודי</b>
מבערב ישפשף — כלומר יחכך בבשרו עד שיבערהו לגמרי.
<b>הערוך ערך שףגא</b>
ואם מבערב ישפשף — כלומר יוליך ויביא ידו על גופו כדי שיסור מעליו טינוף הקרי.
<b>הערוך ערך חברגא</b>
